דף הבית| אודות המושב| מוסדות ושרותים| ועדים וועדות| חינוך| תרבות וחוגים| לוח אירועים| נוער ובני עקיבא| לוח מודעות| ספר טלפונים
יום חמישי, 29/06/2017
מבזקון
פרוטוקולים מוועדות מופיעים באתר לחץ על ועד מקומי

פרוטוקול מישיבת ועד מקומי מופיע באתר לחץ על ועד מקומי בדף מימין

תקציב ועד מקומי לשנת 2014 מופיע באתר

לוח המודעות עובד אפשר לעדכן מודעות

הצטרפו עכשיו לקבוצת נחלים - לקבלת עדכונים שוטפים ולניהול דיונים באינטרנט

אודות המושב

ספר תורה "הראשון לנחלים" תש"ד- 1944

בתחילת שנת תשע"ב הוכנסו לבית הכנסת שבנחלים שני מעילים לספר תורה זה.
בהזדמנות זו אנו מביאים לציבור בקצרה, את תולדות הישוב ותולדות הספר.
"הראשון לנחלים" הינו ספר התורה הראשון שהוכנס בהדרת כבוד למשכן קבע בבית הכנסת של ארגון ירושלים, מצודת אוסישקין ד', מושב נחלים.

שנת תרצ"ד -
1934
בעיר ירושלם התארגנה קבוצה של עשרות צעירים /ות דתיים, חברי הפוהמ"ז (תנועת הפועל המזרחי) והקימו ארגון התיישבותי דתי חקלאי, לימים נקרא "ארגון ירושלים".
חברי הארגון בשיתוף הקרן הקיימת חיפשו קרקעות לרכישה בסביבת ירושלים לשם הקמת ישוב דתי חקלאי.
נעשתה עסקת רכישה באדמות הכפר הערבי "בידו". חברי הארגון השתתפו ב 7,200 לא"י מעלות הרכישה.
בעקבות לחץ ואיומים נסוג המוכר הערבי והעסקה בוטלה ברגע האחרון.
קק"ל הבינו כי הקמת גוש ישובים הכולל את "עטרות" "כפר חוצבים" "נווה יעקב" ו"ארגון ירושלים" יחזק את היישובים מבחינה כלכלית וביטחונית.
ניסיונות נוספים לרכישת קרקע באזור נכשלו, רבים מחברי הארגון איבדו תקווה והתפזרו.

שנת תרצ"ט - 1939
חברי ארגון ירושלים נשלחו ע"י תנועת הפוהמ"ז להכשרה חקלאית במושבה "מנחמיה" בעמק הירדן.
במושבה עסקו בחקלאות בקרקע זמנית שקיבלו, בגיבוש חברתי, בביסוס הניהול הארגוני והקימו אגודה שיתופית.
תושביה הדתיים של המושבה קבלום בזרועות פתוחות, בידעם כי מעתה יערכו שלוש תפילות ביום כסדרם, ובשבתות אווירת הקודש תורגש במושבה.

שנת תש"ד - 1943
אחרי תלאות וקשיים באה "מנוחה", חברי הארגון עלו על הקרקע, שיועדה להתיישבות חברי תנועת הפוהמ"ז בצפון עמק החולה בסמוך לכפר הערבי "חסס".
השטח היה מוקף בפלגי מים, בוץ ויתושים. נבנו צריפי עץ ואוהלים. יש מאין נבנה והוקדש חדר לבית הכנסת.
בעת עלייתם לקרקע התלווה אליהם ספר תורה שקבלו בהשאלה מ-"ביתניה". מאחר וספר התורה נמצא פסול פנו בבהילות לפוהמ"ז בבקשה לקבל ספר תורה אחר ומהר.
רצה הקב"ה וכיוון כל דבר בעיתו.
איש חסיד היה בצפת ושמו דב ברל זיימן. חבריו כינוהו ברל וורשוור ע"ש העיר וורשא בה נולד. כיאה ליהודי אמיד כתב ספר תורה באותיות מהודרות, בעל מידות קטנות ומשקל נמוך, כי יהודי אינו יודע מה יוליד יום במשך אלפיים שנות גלות. באותן שנים התחוללה מלה"ע הראשונה. דב ברל זיימן החליט כי הגיע השעה לעלות לארץ ישראל, החליט ועשה מעשה.
עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת והיה מקובל ואהוב בסביבתו.
טרם מותו כתב בצוואתו כי הוא מבקש למסור את ספר התורה לישוב החקלאי הדתי הראשון בגליל העליון.
את ספר הפקיד בבית הכנסת של האר"י הקדוש בצפת. 22 שנים שכן ספר התורה בהיכל הקודש וספג את קדושת האר"י שריחפה בבית הכנסת.
באותה עת, לאחר 22 שנים, נזכרה אחת מבנותיו כי טרם מילאו אחר בקשתו האחרונה ופנתה לפוהמ"ז בבקשת עזרה.
בראשית א' פסוק ל"א " וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ויהי ערב ויהי בוקר ....."
ביום ד' כ' אדר התש"ד נערך טקס הכנסת ספר התורה לבית הכנסת של ארגון ירושלים שבגליל העליון.
טקס הוצאת ספר התורה מביה"כ של האר"י הקדוש והכנסתו לביה"כ שבישוב היה עז רושם.
אלפים השתתפו בטקס. מנהיגי הישוב בארץ, רבנים, קצין המחוז, עיתונאים, ויהודים רבים מכל רחבי הארץ.
מסופר כי ערביי צפת עמדו לצידי הדרך ונתנו כבוד לספר התורה.
את הטקס סיים חבר נחלים אריה אבינדב באומרו: " אנו נכנסים לחופה עם ספר תורה, אין לנו ארמונות מלכים, נשכין את הכלה בצריף דל אבל תוכו רצוף אהבה.
היו אתם תושבי צפת רבניה וגבאי מקדש זה בטוחים כי היא אשר תנחה אותנו בבניין יישובינו החדש ".
כשנה לאחר הכנסת ספר התורה שונה שמו של הישוב "למושב נחלים".

תש"ח - 1948
לאחר פינוי המושב עברו כל חברי המושב כשספר התורה בחיקם למושבה הטמפלרית "וילהלמה".
למושב הצטרפו חברים ממפוני נווה יעקב ומשפחות עולים מאירופה.

תשי"ב - 1952
כאשר עבר המושב למשכנו הנוכחי והאחרון. הוכנס ספר התורה לצריף עץ שהוקדש לבית הכנסת.
אחרי מספר שנים נבנה בית הכנסת. (במקום שבו נמצא היום בית דני).
לאחר שנים רבות נבנה בית כנסת חדש ומפואר ובו שוכן ספר התורה "הראשון לנחלים" לעד.
נזכיר כי ספרי התורה בבית הכנסת, שוכנים בארון קודש מהודר שמוצאו בקוצ'ין אשר בהודו.

תשכ"ח - 1968
רבה של מושב נחלים באותה עת, הרב משה לוינגר יזם ועבר לחברון בערב פסח, כדי לחדש את הישוב היהודי בחברון שנעזב בפרעות תרפ"ט.
עמו היו בין השאר מספר חברים מנחלים ואתם ספר התורה "הראשון לנחלים", שליווה אותם בבניין העיר כשנתיים.

תשע"ב -2011  
כאמור בפתיחה, הוכנסו לבית הכנסת 2 מעילים שתוכננו נתפרו ונרקמו במיוחד לספר תורה זה. הם עוצבו ע"י האומנית שירה זבדי.
על המעילים רקומה הזכרה והקדשה לכותב הספר ברל וורשוור, וכן רקומים שמות החברים מייסדי המושב בהיותו בגליל העליון.


מושב נחלים בויקיפידה
חמש שנים התקיים הישוב נחלים בווילהלמה משם הועבר לנקודה הסופית, נחלים של היום.
בווילהלמה , היא בני עטרות היום, התקבצו משפחות ממפוני נווה יעקב, משפחות ניצולי שואה משפחות מהישוב נחלים שפונה מאזור הצפון ועוד מצטרפים יחידים.

היסטוריה
וותיקי הישוב החלוצים ביחד הקימו ישוב גדול ומבוסס. זוכים לראות בנים ובני בנים הולכים בדרך אבות, דרך התורה והעבודה.
היישוב שנדד שלוש פעמים , התבסס במקום הקבוע שלו על ידי פתח תקווה,
• הישוב נחלים שהוקם ליד קיבוץ הגושרים בצפון הארץ
• הכפר נווה יעקב שליד ירושלים

הישוב נחלים שהוקם ליד קיבוץ הגושרים בצפון הארץ

בשנת תרצ"ט הוקם "ארגון ירושלים" על ידי קבוצת חברים ב"הפועל המזרחי" מירושלים. חברי הארגון עלו להכשרה במנחמיה שבעמק הירדן. כעבור ארבע שנות התנסות וסבל עלתה הקבוצה שמנתה כעשרים משפחות ורווקים למצודת אוסישקין שבגליל העליון, הישוב שכן ליד העיירה הערבית חסס.
השכנים היהודים היו קיבוץ דפנה הסמוך, קיבוץ דן, שאר ישוב, בית הלל, כפר סאלד. המתיישבים התמקמו במשבצת שהקציבה להם הסוכנות. הייתה זו צוואתו של אוסישקין, גואל הקרקעות, שהורה שכל תנועה מיישבת ציונית תקבל משבצת להתיישבות.
קבלת הפנים לה זכו מהמתיישבים הייתה זועמת, הם איימו לסלקם בכוח, הם התנגדו להקמת ישוב דתי בשכנותם. אי לכך העלייה נעשתה בחיפזון ובחשאי. היישובים הדתיים, טירת צבי, שדה יעקב, וכפר הרואה סייעו למתיישבים החדשים בהצגת עובדות בשטח. כך נאלצו הקיבוצים הישנים לוותר , אך החרימו את הישוב החדש.
את התוצרת החקלאית (ירקות , חלב) סרבו להוביל עם תוצרתם, אף לחם סרבו למכור למתיישבים ממאפייתם.
כך, מבודדים, ללא דרכים תקינות ללא תחבורה מסודרת החלו עשרים משפחות על טפם להוציא לחם מן הארץ. האזור היפה משופע במים, פלגי הדן והחצבני, אך עקב הקדחת נחסמו תעלות המים והמתיישבים נאלצו לאגור מים לתצרוכת ביתית בדודים.
ערב מלחמת העצמאות, הישוב מוקף בערבים, נכנס לכוננות. חומת עפר הוקמה סביבו, ההגנה ציידה את היישוב במספר רובים צ'כים, נבנו מקלטי עפר ובמגדל התצפית הייתה תורנות קבועה של הנשים.
שומר ליווה את העבודה החקלאית בשדות. פעמים רבות הותקפו החקלאים בשדות על ידי פורעים ערבים.
עם פרוץ מלחמת השחרור פונו הנשים והילדים והועברו למשך חצי שנה למבנה בית ספר יבנה בעוד הגברים נשארו לשמור על הנקודה.
בתום המלחמה הוחלט בסוכנות, עקב לחץ הקיבוצים, לפנות ממצודת אוסישקין את מתיישבי נחלים וליישב במקומם את קיבוץ הגושרים, ולתת לתושבי נחלים נקודה חלופית בשפלה.
הסיפור של נחלים מתוך הכתוב על קיבוץ הגושרים  בויקיפדיה

הכפר העברי "נווה יעקב"

ביום יג' בסיוון שנת תרפא 1921 נוסדה בירושלים אגודת "הכפר העברי"
מייסדיה היו צעירים מאנשי הישוב הישן שהיו מאורגנים במסגרת המזרחי הצעיר.
ראשי האגודה היו הרב יצחק אביגדור אורנשטיין הי"ד מי שהיה לימים רב הכותל המערבי והסופר דוב נתן ברי נקר [הסבא של דוד יל ובסקי]

הם הצליחו לרכוש מערבי תושב הכפר בית חנינא כ650 דונם אדמת טרשים.
כמאה וארבעים איש [140] רכשו לעצמם חלקת אדמה בכפר העברי.

ביום ח' בתמוז תרפ"ד 1924 נערך טכס הנחת אבן פינה לישוב אשר נקרא מאז "נווה יעקב" על שם הרב יעקב ריינס מנהיג המזרחי.
רק בשנת תרצ"ה 1935 חוברה נוה יעקב בצינורות למעיין עין פארה והבתים חוברו למים זורמים.
עד אז היה הישוב תלוי באספקת מים שהובאו על גבי בהמות או במכוניות .
בשנת 1938 חוברה נווה יעקב לרשת החשמל הירושלמית.
אוטובוס שנרכש על ידי מר א.ח.היימן אביו של מאיר היימן היה הקשר המרכזי והעיקרי וגם הבטוח בין הכפר וירושלים
בשנת תרצ"ד 1934 נקלטו בכפר עשר משפחות של עולי גרמניה בבתים שבנתה הסוכנות על אדמה שהקרן הקיימת לישראל רכשה במיוחד למטרה זו.
שלש משפחות מקבוצה זו הקימו משקי חלב גדולים והיו ספקים של חלב ומוצריו לירושלים..
.
אנשי נווה יעקב קיימו במקום מערכת חינוך מגן הילדים ועד כתה ז.
חנה ברמן-תשבי האימא של בת שבע דגן הייתה גננת בכפר וברוריה בורנפרוינד שמשה כמורה מספר שנים.

הכפר שימש שנים רבות כבסיס אימונים של אנשי ההגנה בירושלים כולל הסטודנטים של האוניברסיטה העברית.
במלחמת השחרור נותק הישוב מירושלים והושם במצור,והיה נתון להתקפות של הכנופיות הערביות.

ביום שני ר"ח אייר תש"ח 10/5/1948 פונו הנשים והילדים מנווה יעקב לירושלים.
ביום ראשון ו באייר 16/5/1948 החלה התקפה גדולה של הערבים בעזרת טנקים ומשורינים של הלגיון הערבי תוך הרעשה ארטילרית כבדה.גם התקפה זו נהדפה תוך לחימה קשה ביותר והאויב לא הצליח לכבוש את הכפר.
המצב החמור המחסור בכוח אדם לוחם , בתחמושת ובעיקר הידיעות על גורלו המר של גוש עציון שנפל יומיים קודם הביאו להחלטת המפקדה להורות למגיני נווה יעקב ואנשי עטרות שהתחברו אליהם יום קודם, להתפנות ולסגת לירושלים. בחצות הלילה צעדו כל הלוחמים והלוחמות לעבר הר הצופים כאשר הם נושאים איתם את כל הפצועים.
הרוגי יום הקרבות האחרון נקברו על ידם באדמת הכפר וכן ספרי התורה ורק בהפוגה הם הובאו לקבורה בירושלים.
מספר משפחות ממפוני נווה יעקב החליטו להמשיך כחקלאים והמוסדות המיישבים החליטו לצרף קבוצה זו למתיישבי מושב נחלים שפונה מהגליל. לכולם הוקצתה המשבצת החדשה בישוב החדש נחלים שנבנה על אדמות הטמפלרים של וילהלמה.

מתיישבי נווה יעקב אשר התיישבו מחדש בנחלים הם:
משפחת וכסלר-תימור אברהם ונעמי ז"ל וילדיהם
משפחת היימן מאיר ומרים וההורים אברהם-חיים ולאה ז"ל
משפחת רוטשילד נפתלי ז"ל ולאה וילדיהם
משפחת גורסקי אברהם ויהודית ז"ל
משפחת הרב ילובסקי ז"ל וילדיהם

מושב נחלים   מיקוד 49950  טלפון: 03-9336036  
israelbiz- בניית אתרים