הפוך לדף הבית
לצפייה בסרטון של טקס הסרת הלוט
לצפייה בכל התמונות של הטיול
להלן הדברים כפי שנאמרו בטקס:
חג חנוכה שמח וברוכים הבאים לקיבוץ הגושרים.
אנחנו מדברים המון על ציונות. אנחנו לומדים על ראשית הציונות, אנחנו מלמדים את ערכי הציונות, אנחנו קוראים על ימי הקמתה של המדינה שבדרך, ומשתדלים להגשים את רוח הציונות הדתית – אולי בכל יום ויום.
אנחנו נמצאים בגליל העליון, סמוכים למפגשי הנחלים המתמזגים למרגלותינו, מתאחדים ומחיים למעשה את נהר הירדן. מקום יפהפה ופסטורלי כזה, מזכיר לכולנו את האפשרות להתחבר אל הטבע, להתחבר אל השקט, לחזור אל חיי החקלאות, לעבד ולעבוד את אדמת ארץ ישראל.
לפני כמעט שבעים שנה, הגיעו לכאן כמה משפחות צעירות שהחליטו שזה לא רק חלום. משפחות שהחליטו להיאבק בקשיים אדירים, להתרחק מהבית, להתרחק מהעיר, להקריב את נוחות החיים ולהקדיש את חייהם להקמתו של יישוב יהודי דתי חקלאי בגליל.
הגיעה העת, לציין את אותן משפחות חלוצות, שהובילו את המחנה באהבה, באמונה, באומץ לב ובנחישות מול שורה בלתי נתפסת של אתגרים: משפחות זהבה ואריה אבינדב, מרים ויצחק בנצקי, חדוה ויצחק ברנר, חיה ויהושע גוטליב, חיה ומשה גוטרמן, זהבה ואפרים גולדברג, שרה ושלמה דויטש, אלישבע ויוסף הקר, פנינה וישראל הקר, טובה וחיים כהנא, חדוה ויהודה לבקוביץ, עדינה ואליעזר לייבוביץ, שלום נויגרשל (נוי), שפרה ואריה ניימרק (בראלי) , שרה וחיים נטעי, גיטה ואפרים סובלמן, לאה ופסח פורטנוי, רות וחיים פורר (משולמי), חיה ויוסף פפרמן (שקדי), יפה ושלמה צויבל, חוה ושרגא צימברוביץ', חיה ושלמה שטיין, אהובה ויהושע שלזינגר, מרים וישראל שפילמן, מרים ואהרון שרובסקי.
שלט זה שאנו מציבים היום, בסיוע המועצה הלאומית לשימור אתרים, מעלה על נס את אותם אנשים שבזכותם, בזכות מעשיהם ובזכות אמונתם קמה מדינת ישראל, לא פחות מכך.
במהלך היום דובר רבות על העבר, אבל אל תטעו: עיקרו של הטיול שביצענו היום, איננו העבר אלא העתיד. מטרתנו העיקרית כתושבים, כהורים, כמחנכים וכקהילה, היא ללמוד מאותן משפחות חלוצות, ולשאוב מהן את ההשראה לעתיד.
אנחנו חייבים להמשיך ולחנך את בני המושב בהתאם לרוח שהנחילו לנו מייסדיו.
לטיול נרשמו למעלה מ- 400 איש, ילדים וילדות, נוער, זוגות צעירים, בוגרים, פעוטות, ותיקי נחלים ושוכרי דירות שהגיעו למושב זה עתה. ההיענות איננה מקרית. כנראה חשוב לכל אחת ואחד מאיתנו ללמוד וללמד: מי אנחנו, מאין באנו, מה אמורות להיות שאיפותינו ואיך אנחנו מצליחים להמשיך לנתב את חיינו כאנשים פרטיים וכקהילה דתית לאומית ציונית, ברוח הערכים שהוטמעו במושב נחלים על ידי מייסדיו.
כולנו תפילה שנזכה לכך.
